ורדניים

נושא שימור זני המורשת ממשפחת הורדניים הינו מורכב ומסובך יותר ביחס למינים המרכזיים יותר של הבוסתן המקומי. בעבר, היקף הגידול של ורדניים היה לרוב מצומצם יותר בהשוואה לתאנים, גפנים, רימונים, זיתים וכד'. עם-זאת, הורדניים קיבלו מקום מובטח ומכובד בבוסתנאות הבעל המסורתית, על-אף היותם צמחים מעט פחות אנדמיים, המשויכים באופן אינטואיטיבי לאגן הים התיכון, או לאזורי אקלים ממוזג. איכות פירות הורדניים והמגוון החשוב שהוסיפו לחלקת עצי פרי הבטיחו את נאמנות האדם למפשחה הזו, גם בתנאים היובשניים של המזרח התיכון. ואכן, אנחנו לומדים על מינים וזנים מסוימים שתפסו מקום מרכזי בין הגידולים של החקלאות המסורתית באזורים מסוימים. לדוגמה, גידול השזיף הנרחב (מורכב על שקד מר) באזור ההר הגבוה בגליל ובהר חברון, גידול משמש המסטקאווי (גם-כן על שקד מר) באזור בית לחם, גידול משמש באזור ג'וליס (קיבוץ נגבה של ימינו), גידול חבוש ואגס מורכב על חבוש באזורים ההרריים של הארץ ועוד דוגמאות רבות. מלאכת איתור ושימור הורדניים המסורתיים קשה ומתעתעת ממספר סיבות: שרידותם בשטחים הפתוחים והח'רבות נמוכה יותר; המקום שתפסו במסורת החקלאית והידע החקלאי מצומצם ומפוזר יותר; זני אינטרודוקציה או פיתוחים מודרניים תפסו את מקומם של הזנים המסורתיים בקלות יחסית, יחד עם השינויים והתמורות הכלכליות-חברתיות שקרו בחברה הערבית בעשורים האחרונים.

אנחנו מביאים בפניכם מספר מצומצם יחסית של זנים, מהמרכזיים והמוכרים יותר של קאדר זני הורדניים, ומקווים להרחיב את היריעה בהדרגה בעתיד. 

הקטלוג עדיין בשלבי בנייה. תמונות עדכניות ופרטים נוספים יעודכנו בקרוב. 

צור קשר

הרשמה לניוזלטר 

כתובתנו: ילקוט הרועים, קיבוץ צבעון, ד.נ.  מרום הגליל, 13836